סניקרס, גברים בשמלות, וקוזמו קריימר

#001

בוקר טוב :) התחלתי לכתוב את הפוסט הזה ביום שבת, וכפי שאתן מבינות בבוקר יום שני זה- אני עדיין מתקשה להשתחרר מכבלי השיפוט של מחשבותיי. ייתכן שכתבתי עשרות פתיחים שונים לפוסט הזה (כולם נפסלו תודה רבה) ועוד היד נטויה. איזה מזל שהתחייבתי לכתוב כאן רק אחת לחודש. אמן.

אל תבינו אותי לא נכון, יש לנו הרבה דברים לדבר עליהם, אני פשוט מפחדת (אנדרסטייטמנט) כי זו הפעם הראשונה, ושגיאות כתיב, ואין מי שעושה הגהה, ומי את חושבת שאת וכו׳. אבל הכרזתי על הסאבסטאק הזה בשבוע שעבר, ואני מתכוונת להצית לעצמי את התותח שיפלוט אותי אל צידו השני של הפחד.

אז בשבת בבוקר, כמו בכל בוקר, הכנתי קפה ונשאבתי לאינסטגרם. לא לשפוט. במהלך שיטוטיי, נתקלתי בפוסט הזה של Highsnobiety:

השאלה מוגזמת למדי. הרי זה ברור שלא ניפרד מסניקרס בזמן הקרוב, והשינוי הזה קורה הודות למגפת הקורונה, שאילצה אותנו להיות מרותקים לכותלי ביתנו, ולרבוץ ימים כלילות בסמרטוטים מנחמים. סניקרס ימשיכו להיות כוכב במלתחה של כולנו, אבל הצורך לפרוץ את השגרה הבנאלית של המגפה, ולתת שואו טווסי במיוחד, מגרד בכל הגוף, ואני לגמרי כאן בשביל זה. פלירטטתי קצת עם השאלה וניסיתי לחשוב איך באמת עידן פוסט סניקרס יראה? בעיקר תהיתי איך זה ישפיע על אופנת גברים, שנמצאת בשיאו של רנסנס, הודות לכל מיני שובבים כמו הארי סטיילז, טימוט׳י שאלאמה, וקיד קאדי בין היתר. מעבר לעובדה שהם ממתקים לעיניים שקשה להסיט את המבט מהם, הפוקוס על בגדי גברים מעולם לא היה כל כך נוכח בתרבות שלנו, וזה מאוד משמח. הודות לגברים האלה, שמיניותם גמישה כארון הבגדים שלהם, והם רוקדים על הספקטרום המגדרי בשמלות, שרשראות פנינים, ומחשופי גב, מתפתח דבר נפלא באמת באופנת גברים. סוף סוף, הבויז רוצים להתגנדר והם מבינים שיש מנעד רחב של דרכי ביטוי. זה ככל הנראה עוד אחת מהסיבות שבגללן סניקרס נדחקים לשוליים. לא עוד הלוק של הגבר הסטרייט, השמרני והצפוי שולט באירועי השטיח האדום. יש מגוון, יש שפע, וזה מרגש.

קיד קאדי לובש שמלה בעיצובו של וירג׳יל אבלו , כמחווה לקורט קוביין.

קיד קאדי בשמלה של Erl בטקס פרסי CFDA (שימו לב לסניקרס שנראים כמעט כמו נעלי פורצלן מקושטים אבני בארוק)

טימוט׳י שאלאמה לובש היידר אקרמן על השטיח האדום בפסטיבל הסרטים של ונציה.

הארי סטיילס מתוך הקליפ האחרון שלו לשיר “Music for a sushi restaurant”

בין כל הממתקים הצעירים האלה, יש את ג׳ף גולדבלום, שתופח לאיטו כמו סופלה עסיסי, והוגש לעולם האופנה בטמפרטורה המדוייקת, בזמן שלו. גולדבלום בן 70 (!!) ולא נס ליחו. איך אומרות? פרקטס מייקס פרפקט. רוב הלוקים האקלקטיים שלו נעים בין לבוש מחוייט (המכנסיים תמיד chef’s kiss, צמודים במקומות הנכונים) לבין פאנק רוק בריטי, עם נגיעה של תרבות גלישה וסקייט. ומה אני אגיד לכן ליידיז אנד ג׳נטלמן? האיש יודע נו. תארו לכן שביום מן הימים זה יהיה הסטנדרט שיחלחל לארונם של גברים באשר הם. A girl could only dream.

ההורים הרוחניים שלי, ראף סימונס ומיוצ׳יה פראדה אף השתמשו בגולדבלום כדוגמן בתצוגת סתיו 2022 שלהם. האישור הבלתי מעורער לכך שעשית משהו נכון עם הבגדים שלך.

אין סניקרס? אין בעיה.

המשכתי לחלום בהקיץ על גברים ללא סניקרס וחשבתי על קריימר. ההוא מהסדרה ההיא. הוא מעולם לא נעל סניקרס, או לפחות לא זכור לי שנעל סניקרס בסדרה. קריימר, לעניות דעתי, היא הדמות-הגברית-הטלויזיונית עם הכי הרבה סטייל (תוכיחו לי אחרת), וכשניסיתי לברר אם אכן נעל סניקרס, גיליתי שהוא נעל שני זוגות נעליים בלבד, לאורך כל הסדרה. קונספט מדהים וצנוע מאוד ביחס לדמות הענקית הזו. וכשחושבים על זה- אפשר לדמיין את קריימר נועל סניקרס? את פתיחת הדלת פלוס ההחלקה הקטארטית שלו על רצפת הפרקט של ג׳רי, מלווה בחריקה האופיינית של סוליית גומי? פחות.

לסיום, משחררת לכן מהכספת כמה תמונות של קריימר בלוקים האהובים עליי לאורך השנים. עבדכן הנאמנה ראתה לאחרונה את הסדרה שוב, וברור שצילמתי כמעט כל לוק שלבש באדיקות שגובלת באובססיה. וכעת- קוזמו קריימר.

תודה שקראתן הכל ואני ממש מקווה שתפתחו סמול טוק מביך עם קולגה סביב הנושא. הרי, זה מטרת הסאבסטאק ככלת הכל, וזה מה שאני הייתי עושה בכל אופן. תעדכנו אותי במידה וזה קורה כמובן.

שלכן,

רתם